שיתוף
חברות יצרניות נדרשו להתמודד עם דרישות גלובליות מורכבות עוד מימי המהפכה התעשייתית. שנת 2025 ממשיכה בקו זה עם מגמות שמתמקדות ביעילות, קיימות ויכולת הסתגלות.
החל בתכנון מחדש של תהליכי ייצור וכלה במינוף כלים מתקדמים המשתלבים באופן חלק עם מומחיות אנושית – הדגש הוא על יצירת מערכות המסוגלות לעמוד באתגרים של זמננו. מערכות אלו מאפשרות שמירה על יעילות הייצור לאור חוסר עקביות בשרשראות האספקה, הפחתת הנזק לסביבה לצורך עמידה בדרישות קיימות מחמירות והסתגלות לדרישות מורכבות מצד צרכנים, המצפים למוצרים בהתאמה אישית וזמני משלוח קצרים מאי פעם.
טרנספורמציה דיגיטלית היא הכוח שמאחורי תעשייה 4.0, עם שילוב של טכנולוגיות מתקדמות כמו IoT, בינה מלאכותית ומחשוב ענן בענף הייצור.
טרנספורמציה דיגיטלית הפכה לנושא החם בכל מה שקשור לתעשייה 4.0, ולאחרונה מדברים אפילו על תעשייה 5.0. היא מייצגת קשת רחבה של נושאים העוסקים בהטמעת כלים דיגיטליים בכל שכבה של מערך התפעול, כדי ליצור אקוסיסטם אחוד שבו הנתונים זורמים בחופשיות בין תהליכים במקום להסתמך על כלים טכנולוגיים מבודדים.
במילים אחרות, מפעלי ייצור רבים מבינים שהם כבר לא אתרי ייצור סטטיים ושעליהם להפוך לסביבות דינמיות. הם נדרשים לשקול באופן אסטרטגי את האופן שבו כל חלק בתהליך הייצור מגיב, מתקשר ומתפתח, במקום 'להסתפק' באוטומציה של תהליכי ייצור או בהטמעה של מכונות חכמות.
הגישה הדיגיטלית הזו תומכת באימוצן של טכנולוגיות ושיטות שונות לעידוד חדשנות, ייעול תהליכי ייצור ושיפור יכולת ההסתגלות. כך יוכלו ארגונים לעמוד באתגרים של היום ובדרישות של מחר בביטחון מלא ב-2025 ומעבר לה.
בענף הייצור, בינה מלאכותית ולמידת מכונה התפתחו הרבה מעבר לאוטומציה פשוטה של תהליכים מבודדים. כיום, הן מאפשרות ליצור מערכות דינמיות וסתגלניות שמגיבות לשינויים בזמן אמת.
שלא כמו ב-2024, שבה כלי בינה מלאכותית שימשו בעיקר לצורך תחזוקה חיזויית או אופטימיזציה של תהליכים בכפוף לפרמטרים קבועים, שנת 2025 תסמן את המעבר למערכות בעלות יכולת מיטוב עצמי בזמן אמת בכל מערכת הייצור, ותקדם גישה שיתופית יותר שבה האדם הוא במרכז.
מערכות אלה יכללו בקרת תהליכים מתקדמת (APC) שמעדכנת את תהליכי התפעול באופן דינמי בהתבסס על נתוני חיישנים בזמן אמת, תכנון אדפטיבי של שרשרת האספקה שמגיב באופן מיידי לשיבושים ומערכות בקרת וניהול איכות חכמות שממטבות את התפוקה ללא התערבות אנושית. כך תתאפשר התאמה רחבה, בקנה מידה ענק, ותמיכה בייצור קוגניטיבי, שבו המכונות לא רק מגיבות לתנאים שהוגדרו מראש אלא חושבות, לומדות, ומסתגלות לנסיבות משתנות באופן גמיש ומדויק יותר.
מגמה שמתחזקת גם ב-2025 היא השימוש באינטרנט של הדברים לתעשייה (IIoT), עם מעבר מחיבוריות ברמת המכשיר הבודד לצורך מעקב אחר ביצועים או תחזוקה חיזויית לטובת אקוסיסטם תפעולי משולב ומחובר בזמן אמת.
כיום, חברות משתמשות ב- IIoT כדי ליצור זרימות נתונים מתמשכות, או 'חוטים דיגיטליים', המחברים בין כל שלבי התהליך, מעיצוב וייצור ועד לאספקה ותחזוקה.
החוטים הדיגיטליים האלה מספקים לחברה תובנות בזמן אמת על ניצול המשאבים, ביצועי המכונות וצווארי בקבוק אפשריים, מה שמאפשר לה להגיב לבעיות במהירות וביעילות.
עם טכנולוגיות IIoT מתקדמות כמו חיישנים מדויקים, מכשירי מחשוב קצה, פלטפורמות ניתוח נתונים בזמן אמת ותאומים דיגיטליים, חברות בענף הייצור יכולות להפיק תובנות תפעוליות ולהגיע לרמת תגובתיות שלא הייתה אפשרית קודם לכן, וכך לשפר את היעילות ולתמוך בשיתוף פעולה בין מחלקות.
קיימות הפכה להיבט בסיסי באסטרטגיה של כל יחידת ייצור. הצורך בקיימות מונע על ידי דרישות רגולטוריות כמו "העסקה הירוקה של אירופה", המחייבת נטו אפס פליטות עד 2050, או תקני הפליטה המחמירים של קליפורניה, הדורשים מיצרנים לדווח על פליטות גזי חממה ולצמצמם אותן; וכן על ידי הביקוש הגובר למוצרים ידידותיים לסביבה (כגון מוצרים העשויים מחומרים בני-קיימא או עם אריזה מינימלית) והקריאה לשקיפות מוגברת של תהליכי ייצור, מיקור אתי וטביעת פחמן מופחתת.
מגמה זו מואצת על ידי טכנולוגיות IT מתקדמות, כמו מערכות ניהול אנרגיה (EMS) המשתמשות בנתונים בזמן אמת לצורך אופטימיזציה של צריכת אנרגיה באתרים השונים, וכן כלים בסיוע בינה מלאכותית לניתוח מחזור חיי מוצר, האומדים את ההשפעה הסביבתית של מוצרים משלב העיצוב ועד הפיכתם לפסולת.
טכנולוגיות כמו AI ו-IIoT מאפשרות גם התייעלות בצריכת האנרגיה, על ידי זיהוי מוקדי בזבוז ויישום פתרונות לשימור משאבים. במקביל, ישנה העדפה לשימוש בחומרים הניתנים למיחזור, וחברות רבות מאמצות גישות ייצור ידידותיות לסביבה, כגון כלכלה מעגלית עם מוצרים הניתנים לשימוש חוזר, תיקון ומיחזור.
רובוטיקה מתקדמת היא אחת המגמות הבולטות בענף הייצור ב-2025. כיום, כבר לא מדובר רק באוטומציה בסיסית, אלא בתפקיד מורכב ואסטרטגי התומך בשיתוף הפעולה בין מכונות ובני אדם. המטרה היא להעצים ולא להחליף את יכולות האנוש, ולאפשר לעובדים להתמקד ביוזמות אסטרטגיות יותר.
הטכנולוגיות העיקריות שמאחורי מגמה זו כוללות רובוטים שיתופיים (cobots) שעובדים 'כתף אל כתף' עם בני אדם כדי לשפר את היעילות; מערכות ראייה ממוחשבת שבודקות וממיינות חומרים לצורך בקרת איכות; ומערכות תכנון משאבים גמיש שממטבות תהליכי ייצור והופכות אותם לאוטומטיים כדי להשיג גמישות רבה וביצועים משופרים.
הטכנולוגיה מחוללת מהפך בעולם הייצור, וכוח העבודה חייב להסתגל אליה במהירות.
ב-2025, עם האימוץ הנרחב של אוטומציה מונעת בינה מלאכותית, IoT לתעשייה (IIoT) ורובוטיקה, למפעלים חכמים יהיה צורך בעובדים בעל יכולות טכנולוגיות גבוהות כדי לתפעל את המערכות האלה. יכולות חדשות אלה כוללות ניהול וניתוח נתונים בזמן אמת, תכנות מכונות ופתרון בעיות מתקדם ועבודה לצד מערכות אוטומטיות בתהליכי עבודה היברידיים.
יוזמות להכשרת עובדים יהפכו לעדיפות עליונה, תוך התמקדות במתן הידע הנחוץ כדי לתפעל ולתחזק מערכות כמו פלטפורמות ERP מתקדמות, כלי תחזוקה חיזויים, מערכות מידע לניהול רצפת ייצור (MES), רכבים מונחים אוטומטיים (AGV) וכלי מציאות רבודה (AR) לדיאגנוסטיקה והכשרה.
כדי לעמוד בדרישות אלה, ארגונים רבים יציעו לעובדים תוכניות הכשרה כדי לגשר על פער המיומנויות ולעזור להם לאמץ את הטכנולוגיות החדשות. באותו זמן, יהיה עליהם לתעדף את האימוץ של מערכות קלות לשימוש כדי למתן את עקומת הלמידה ולעזור לעובדים להסתגל למצב החדש.
הדרישה לדיגיטיזציה של שרשרת האספקה מונעת על ידי הצורך בנראות, גמישות ויעילות גבוהות יותר, בתגובה לאתגרים בשוק העולמי כמו תנודות בביקוש, שיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית, התייקרות מחירי ההובלה, דרישות רגולטוריות והלחץ הגובר למיקור אתי ובר-קיימא.
יצרנים רבים יתעדפו דיוק, קישוריות ותגובתיות על פני פונקציונליות, ויסתמכו יותר ויותר על סביבות מקושרות לניהול שרשראות אספקה המתחשבות בנתונים בזמן אמת מפסי הייצור, קווי המשלוח והספקים ברחבי העולם.
פורטלים מבוססי-רשת ופלטפורמות לעבודה משותפת יהפכו לפופולריים יותר ויאפשרו תיאום מלא בין כל הגורמים בארגון – כולל בעלי עניין וגורמי צד שלישי. מערכות לניהול מחסנים (WMS) חכמות עם יכולות בינה מלאכותית יספקו תובנות על רמות מלאי, סטטוס משלוחים וזמני משלוח צפויים כדי לשפר את דיוק המלאי ולאפשר עקיבות ושקיפות מלאות, וכך יצרו סטנדרט חדש לקישוריות בתפעול.
'תאום דיגיטלי' הוא העתק דיגיטלי מדויק של נכסים, תהליכים ומערכות פיזיים בסביבה דיגיטלית שמדמה את התנאים בעולם האמיתי.
ב-2025, תאומים דיגיטליים יהפכו את תהליכי התפעול בענף הייצור ליעילים וחסכוניים יותר. היכולת להפעיל מכונות ומערכות באופן וירטואלי ולהתנסות בתצורות ייצור שונות בסביבה דיגיטלית תאפשר ליצרנים למזער את כמות השגיאות והעיכובים במהלך ההטמעה במציאות, בעוד ניטור בזמן אמת ותחזוקה חיזויית יהפכו למדויקים יותר ויעזרו לקצר את זמני ההשבתה ולהאריך את חיי הציוד.
האימוץ של גישת התאומים הדיגיטליים יאפשר גם לפתח מוצרים במהירות רבה יותר, הודות לפיתוח מואץ של אבות טיפוס והיכולת לבחון רעיונות שונים לפני שמתחייבים למבנה מסוים.
גם השנה, טכנולוגיית הענן ממשיכה להיות אחת המגמות הבולטות ביותר בתחום הייצור. כיום יותר מאי פעם, טכנולוגיות הענן הדורשות כוח מחשוב עצום כגון בינה מלאכותית גנרטיבית וניתוחי ביג דאטה, וחברות בענף הייצור מבינות שיש גבול לקיבולת שהן יכולות לספק למערכות אלה בעצמן ושעליהן לשנות את הגישה שלהן כלפי סקלביליות וניהול משאבים.
תעשיית הייצור ידועה כתעשייה שנצמדת בעקשנות למערכות מיושנות, אך ליצרנים לא תהיה ברירה אלא להצטרף למהפכה ולהעביר את המערכות המקומיות שלהן לענן.
אבטחת מידע תהפוך להיבט קריטי בתחום הייצור ב-2025, כשיותר ויותר מפעלים יהפכו לדיגיטליים ומחוברים – ולכן חשופים מטבעם לאיומי אבטחה.
ב-2025, אנו צופים שהתעשייה תגביר את מאמצי את ניהול ואבטחת המידע, במיוחד לאור השימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית.
עבור ארגונים יצרניים ותעשייתיים, אבטחת IoT היא צורך חיוני. לפי מחקר של PSAcertified, המחיר הממוצע של מתקפה מוצלחת על מכשיר IoT הוא יותר מ-330,000 דולר. דו"ח של חברת Forrester מראה כי 34% מהחברות שנפלו קורבן לדליפת מידע דרך מכשיר מחובר ספגו עלויות כוללות גבוהות יותר בהשוואה למתקפות על מכשירים שאינם מחוברים לרשת – בסכומים של 5 עד 10 מיליון דולר.
סביר להניח שתקציבי אבטחת המידע בחברות ענף הייצור ב-2025 יכללו הקצאות משמעותיות לזיהוי איומים מתקדם ולפתרונות אבטחה מיוחדים כדי להתמודד עם סיכונים אלה. תקני IEC 62443 מספקים מסגרת מקיפה לאבטחת מידע תעשייתי, עם דרישות ותהליכים להטמעה מאובטחת של אוטומציה תעשייתית ומערכות בקרה (IACS). תקנים אלה יהיו בעלי חשיבות גבוהה עבור ארגונים תעשייתיים ויצרניים הנדרשים לעמוד ברגולציה ולהתגונן מפני איומי סייבר.
השנה החדשה בפתח, וענף הייצור נדרש להסתגל למציאות חדשה שבה התלות בבינה מלאכותית ובאינטרנט של הדברים רק הולכת וגוברת. המגמות של 2025 מצביעות על מגזר שמקבל חדשנות בזרועות פתוחות. טכנולוגיות כמו תאומים דיגיטליים, רובוטיקה מתקדמת ודיגיטציה של שרשרת האספקה יתנו מענה לאתגרים מורכבים ויהפכו את תהליכי הייצור למחוברים, גמישים ויעילים יותר כדי לעמוד באתגרים של העולם המודרני.
כדי להוביל את השינוי, חברות בענף הייצור חייבות להיות מוכנות לקחת סיכון, לצאת מאזור הנוחות שלהן ולאמץ את השינוי שהחדשנות הטכנולוגית מציעה. ארגונים שיישארו מקובעים עם כלים ומערכות מיושנים יגבילו את פוטנציאל הצמיחה ויפגעו בתחרותיות שלהם.
סקר Gartner® Hype Cycle™ for ERP לשנת 2024 מוכיח עובדה זו ומדגיש את החשיבות הגוברת של מערכות ERP עם יכולות בינה מלאכותית ואסטרטגיות ERP מודולריות שיעניקו ליצרנים גמישות ותגובתיות.
פתרונות התוכנה של Priority עוזרים ליצרנים לעמוד באתגרים האלה, בעזרת מערכת ERP מתקדמת שעוזרת לארגונים להסתגל ולהצליח. עם ניתוח נתונים בסיוע בינה מלאכותית, תובנות בזמן אמת וארכיטקטורה גמישה ומודולרית, Priority ERP מאפשרת לארגונים לקבל החלטות חכמות יותר, לייעל את תהליכי הייצור ולהגיב במהירות לשינויים בשוק.
ERP - מערכת לתכנון משאבי הארגון. זוהי מערכת תוכנה מודולרית שנועדה לרכז את כל התהליכים העסקיים של החברה במערכת מרכזית אחת. בעיקרו של דבר, תפקידה של מערכת ERP הוא לתקנן, לפשט ולרכז תהליכים עסקיים, כדי להגביר את היעילות והפרודוקטיביות של הארגון אשר הכרחיים לצמיחה ולרווחיות של החברה.
